הגדרת סוציולוגיה
מדעי החברה במצוינות החוקרת את היחסים בין אנשים ובינם לבין החברה
סוציולוגיה היא מדע החברתי par excellence העוסק בחקר מערכות יחסים בין יחידים לבין החוקים המסדירים אותם במסגרת החברות האנושיות..
מושא המחקר שלו הם בעצם הקבוצות החברתיותאלה מובנים כמערכת של אנשים המתקיימים במקביל מקובצים בסוגים שונים של אסוציאציות אנושיות במסגרת קהילה. לאחר מכן, סוציולוגיה תעסוק בניתוח ה צורות ארגון פנימיות שונות שהם עשויים להציג, מערכות היחסים שמרכיביהם מקיימים זה עם זה ועם המערכת שבתוכה הם מוכנסים, ולבסוף מידת הלכידות הקיימת במבנה החברתי שהם חלקם.
גברים המסומנים על ידי החברה ולהיפך
גברים נולדים לחברה מסוימת שתהיה זו שתסמן את פעולת מרכיביה וגם את ייעודה, מכיוון שבאותה השפעה שהיא מפעילה על חבריה היא מטמיעה בהם ערכים, דרכי התנהגות, אמונות. אבל גם האיש עם אותן תנועות שהוא מבצע ישפיע על החברה עצמה ויגרום לשינויים החברתיים המפורסמים.
מהפכות כמו התעשייה והצרפתית היו חלק מאותם שינויים בולטים ורלוונטיים ביותר שהותירו סימנים חזקים על חברות.
התעניינות של אלפי שנים בחברה החברתית אך אוגוסט קומה מפתחת רשמית את הסוציולוגיה
אך כמובן, אנו יודעים את כל אלה באופן קונקרטי כיום כי סוציולוגיה היא כבר מדע, אולם מכיוון שזמן רב לפני שהיא הפכה לכזו והיה שם שייעד אותה, תיאורים כבר נעשו ונחקרו העמים השונים, היחסים שמרכיביו נשמרים זה עם זה ועם מנהגיהם. לדוגמא, ההוגה הרודוטוס, כבר במאה ה -5 לפני הספירה. הוא ביצע מחקרים קונקרטיים ושלמים על אוכלוסיות אנושיות שונות ועל דרכי ההתייחסות המסורתיות יותר שלהן.
עם זאת, נצטרך לחכות עוד כמה מאות שנים עד שהשאלה תהיה רשמית וכולם מדברים על סוציולוגיה כמדעי החברה.
בינתיים זה יהיה הפילוסוף אוגוסט קומטה, שבמאה ה -19 כשהציג את הקורס שלו לפילוסופיה חיובית היה נותן סוף סוף את הצורה הסופית למושג הסוציולוגיה שיש לכולנו כיום.
ואז, היה זה Comte שכפה את שם הסוציולוגיה לקרוא למדע שמוקדי הלימוד שלו היו אירועים חברתיים. התצפית הותקנה כשיטת ניתוח של אותו הדבר ובאמצעותה ניתן היה לזהות את התופעות השונות המתרחשות במישור החברתי ומהן לגבש את התיאוריות והחוקים המתאימים.
כתוצאה מכך, השיטה אותה הטיל Comte לחקר המרקם החברתי הייתה זהה לכך שמדעי הטבע השתמשו בה הוא שהוא גם אהב לקרוא לזה פיזיקה חברתית.
רק באמצע המאה הנזכרת תאגד הסוציולוגיה כמדע אוטונומי לחלוטין; ומאוחר יותר, במאה שלאחר מכן, ה -20, יתחילו להופיע בתי הספר והזרמים השונים שיציעו את נקודות מבטם המיוחדות בשאלות הסוציולוגיות השונות המעניינות.
פרדיגמות
בין ההצעות או הפרדיגמות הסוציולוגיות העיקריות הן פונקציונליות (מאשר שמוסדות חברתיים הם מכשירים שפותחו באופן קולקטיבי, במפורש בכדי לספק את צרכי החברה), המרקסיזם (יצר מוחלט של תורת הסכסוך החברתי), אינטראקציוניזם סמלי (מדגיש את האופי הסמלי של הפעולה החברתית), את מבניות (הדגשת המבנה החברתי) ואת תורת מערכות (רואה בחברה מערכת חברתית).
גישות. שיטות לימוד
סוציולוגיה יכולה להיות למד בשתי גישות, האיכותית, שמניח תיאורים מפורטים של המצבים, ההתנהגויות והאנשים וכי במידת הצורך כולל את סיפור המשתתפים, בגוף ראשון; ומצד שני ה כמותי, המרמז על מאפיינים ומשתנים הניתנים לביטוי באמצעות ערכים מספריים ומאפשרים גם למצוא קשרים אפשריים באמצעות ניתוח סטטיסטי.
מאידך, לסוציולוגיה מגוון ענפים בתחומי הפעולה שלה, פוליטיקה, חינוכית, עירונית, אמנות, דת, תעשייה, בין היתר.
בינתיים, השיטות בהן נוקטות כוללות טכניקות וכלים שונים, תצפית כאמור לעיל, איסוף נתונים באמצעות סקרים וראיונות ולבסוף כל אלה באים לידי ביטוי בגרפים כדי להיות מסוגלים לסמן מגמות סטטיסטיות בהיבט המחקר או במיקוד.
ולבסוף עלינו לדבר על חלוקה בתחום מדעי החברה בסוציולוגיה המאקרו מצד אחד העוסקת בניתוח יחסים חברתיים ברמה לאומית או על-מדינתית, ומצד שני, מיקרו-סוציולוגיה המפרשת את יחסי הגומלין בין הפרטים וההשפעה. שדה חברתי בהם.
