הגדרת ייצור
מושג הייצור נמצא בשימוש נרחב בהוראת שפתנו ומשמש להתייחסות לנושאים שונים בהקשרים שונים. בכל מובן השימוש בו הוא קשור באופן הדוק לפעולה של פיתוח וייצור של משהו, בין אם הוא חדש ובין אם משהו שכבר נעשה, אך עליו להמשיך לייצר מהביקוש שהוא מחזיק בו.
באופן כללי, המילה ייצור מתייחסת לפעולה של ייצור, הדבר שכבר הופק, דרך הייצור שלו וסכום המוצרים, הן מהקרקע והן מהתעשייה..
השגת פירות או כל טוב אחר שמגיע ישירות מהטבע ללא מיקור חוץ נקרא בדרך כלל ייצור. כלומר, הגידולים שמבוצעים על הקרקע, בעקבות פרמטרים ותנאים מסוימים, לאחר שחלף הזמן שנקבע, יאפשרו לייצר אותם, לצרוך אותם או למכור אותם.
עמוד השדרה של הפקת מדיה או מוזיקה
מצד שני, בתחום המדיה לתקשורת המונים, במיוחד בטלוויזיה, ברדיו ובאמנות השביעית, ההפקה היא אחד החלקים הבסיסיים בעת ביצוע תוכנית או סרט. ללא הפקה, קשה להעלות תוכנית או ליצור סרט. כי בעצם ההפקה מורכבת מ תהליך יצירת סרט, תוכנית טלוויזיה או רדיו, בו כמה אנשים, היבטים, ואלה הם שבסופו של דבר מאפשרים לבצע אותו או אותו דבר בצורה מספקת.
בואו נחשוב על תוכנית רדיו, יש לנו מארח, כמה חברי פאנל שידברו על נושאים שונים שמעניינים ומפעיל שמעלה אותם לאוויר, אולם הם יזדקקו לעבודה של הפקה, שיכולה להיות מורכבת מאחת או יותר אנשים, תלוי בגודל התוכנית, שיהיו אחראים על יצירת ויצירת קשר עם המרואיינים, כתיבה או תסריט של שברים מסוימים, מענה לשיחות המאזינים וסיוע למנצחים בכל עת.
כמו כן, לעיתים קרובות ההפקה אחראית על ניהול הכספים הכלכליים שיש לתוכנית, וכמובן שהם יאפשרו לה לרכוש מוצרים מסוימים או לשכור נוכחות, למשל, כדי להפוך אותה ליותר מוכשרת ואטרקטיבית לקהל, במיוחד בקרב אלה מקרים בהם קיימת תחרות חזקה עם תוכנית דמיון אחרת.
בנוסף, הסרט או התוכנית שכבר נוצרו, צולמו, מוגדרים בדרך כלל בדרך כללית עם המילה הפקההפקה כזו היא ספרדית, בין השאר אחרת בצפון אמריקה, או מקסיקנית.
מצידו, בתחום המוזיקה נעשה שימוש נרחב במונח זה גם בכדי להתייחס לתהליך ההקלטה, באולפן, לשיריו של מבצע מוזיקלי.
ייצור, הבסיס של כלכלה כלשהי
בזמן, במיוחד בכלכלה, הייצור יהיה יצירה ועיבוד של סחורות וסחורות. תהליך זה מקיף הן את התפיסה, את העיבוד ואת מימון הייצור המדובר ונחשב לאחד התהליכים הכלכליים החשובים והעיקריים שבאמצעותם בני אדם יכולים להשיג וליצור עושר.
בחברה ובהתאם ליחסי הייצור שאנשים יבינו ביניהם, נוכל למצוא דרכי ייצור שונות, ואילו באמצעות יחסי ייצור אלה העבודה האישית תהפוך לחלק בלתי נפרד מהעבודה.
על פי הפילוסוף הגרמני קרל מרקס, שהקדיש חלק ניכר מחייו ללימוד תופעת הייצור הכלכלי, אופן הייצור אינו נקבע על ידי מדוע הוא מיוצר, ולא על ידי כמה, אלא על ידי אופן ביצוע הייצור הנ"ל.
בין דרכי הייצור אנו יכולים למצוא את הדברים הבאים: פרו-עבדות, כוח העבודה הוא עבד, פיאודלי, אדם חופשי במצב כלכלי נחות מאחר מקבל ממנו חירום רק על תחזוקתו והקפיטליסט, העובד באמצעות חוזה מוכר את כוח העבודה שלו ליזם תמורת שכר.
