הגדרת מדיניות
פוליטיקה היא פעילות אנושית הנוגעת לקבלת החלטות שתוביל את פעולות החברה כולה.. המונח קשור ל"פוליס "שרמזה לערים היווניות שהיוו מדינות. בהקשר של חברה דמוקרטית, יש חשיבות משמעותית לפוליטיקה, ככל שהיא המשמעת המבטיחה את תפקוד המערכת. עם זאת, נכון לומר כי האינטראקציה בין אנשים במטרה להוביל את הקבוצה להשגת סדרת יעדים היא מהותית לאנושות מאז הקמתה.
המודל הפוליטי של מדינה משלים גם מודל כלכלי בולט. ללא כלכלה לא ניתן לבחון פעולה פוליטית. נכון להיום, תמיד בתוך המערכת הקפיטליסטית, ניתן להבדיל בין שני מודלים בבירור: המודל הניאו-ליברלי שבו פעולת המדינה מוגבלת ואינה מווסתת את השוק מכיוון שהיא מווסתת את עצמה ומסוגלת לתקן את החסרונות שלה, וה מודל פופוליסטי, המגדל מדינה מתערבת, המסדיר את הפעילות הפיננסית / כלכלית, ומנסה לאזן את הפערים בין עשירים לעניים.
מחברים מפורסמים רבים התמסרו לניתוח הפעולה הפוליטית: קונפוציוסהוא סיפר על ביצועים טובים כשליט בעל יכולת אתית, בהתחשב בכך שרק לאדם סגול צריך להיות סמכות; אפלטון הוא טען כי כל המערכות הפוליטיות מושחתות מטבען וכי על הממשלה לחזור על מעמד משכיל לפעילות זו; אריסטו הוא הבטיח כי הפוליטיקה מהותית לטבע האדם, כי יש צורך לחיות במלואם המוסרי וכי לכל צורת ממשל יכול להיות היבט נכון ושגוי; ניקולס מקיאוולי הוא טען כי המטרה מצדיקה את האמצעים, תוך סיכום עמדה המורכבת מגישה לעמדות כוח באמצעות פאגי משנה; תומאס הובס הוא התייחס למצב טבע היפותטי שבו לגברים יהיה חופש מוחלט, היבט שיגרום לעימותים מתמידים, שלגביהם יהיה צורך בחוזה חברתי; ג'ון לוק הוא התנגד למצב הטבע הכרוך במאבק מתמיד; ז'אן ז'אק רוסו הוא הקדיש ניואנסים אחרים לרעיון האמנה החברתית שפיתחו הובס ולוק; טחנת ג'ון סטיוארט שיבח את הדמוקרטיה כהקדמה גדולה; ולבסוף, קרל מרקס הוא הבטיח כי כל צורת ממשל עד אותה תקופה מייצגת מעמד שלטוני.
על פי האחרון, החברה מנוהלת על ידי מאבק מעמדי להיות "המעמד השולט". במובן זה, מרקס טוען שהחברה היא מאבק מעמדי מתמיד, והסכסוך הוא קרוב וקבוע.
בתוך הדמוקרטיה, הצורה המייצגת מניחה כי יחידים בוחרים את נציגיהם בהצבעה, אך השתתפותם אינה חורגת מעבר לפעולת הצבעה זו. מצד שני, דמוקרטיה משתתפת מניחה פעילות רחבה הרבה יותר של אזרחים בתחום הפוליטי, כמו התייעצויות פופולריות או דיונים פומביים.
מעבר ליציבה בכל הנוגע למימוש פעילות זו, האמת הוא שיש צורך לחיות בחברה. הדעה הרווחת הקושרת אותה למצבי שחיתות עשויה להיות נכונה, אך היא אינה מבטלת את הרלוונטיות שלה. רק עם חינוך בתחום זה ניתן להבטיח שילוב טוב יותר של אזרחים, ולכן, השתתפות גדולה יותר וטובה יותר.
בהקשר עולמי של משבר ותשאול על פעילותם של נציגי הממשלה, התסיסה של הפעילות הפוליטית בחברה בכלל טופחה בשנים האחרונות. הפגנות, גיוסים, הפגנות באזורים שונים על פני כדור הארץ מאפשרים לשקף פעולה חברתית במונחים של לחימה למען זכויות האזרחים ומחאה על שיפורים במערכות הכלכליות / פוליטיות הנוכחיות.
