הגדרת שאלה
שאלה היא ניסוח, דרישה או בקשה שאדם, חברה או מוסד דורש מאחר כדי להשיג תשובה. ניתן לציין את השאלות בהקשר דמוי משטרה, כמו למשל חקירת החשוד העיקרי במעשה פלילי; בתחום החינוכי, בעת הגשת המבחן או המבחן; או בתחום העיתונאי, ובשל חקירת עובדה או אירוע מסוים..
ניתן לבנות ולגבש את השאלות, בהתאם למקרה ולכוונתו הסופית של האדם השואל אותם, על מנת לייצר תשובה מאוד ישירה ותמציתית, למשל, לקבל מהנחקר לא יותר מאשר כן או לא; או אחרת באופן שהאדם שנחקר צריך להסביר בפירוט רב יותר, למשל, כיצד הם ניגשו לזירת הפשע, מה שברור שידרוש ויידרש לחזור או לספור סדרה של פרטים כדי לענות עליה.
במובן זה אנו מדברים אז על שאלות "פתוחות" ושאלות "סגורות". דווקא הפתוחים הם שמאפשרים לנו להעמיק עוד יותר מה"כן "או" לא "הפשוטים. באופן כללי, כדי לשאול שאלה פתוחה, לעולם אל לנו להתחיל את השאלה בפועל. לדוגמא, אם אנחנו רוצים לדעת את הטעם של מישהו במוזיקה, אנחנו לא צריכים לשאול "האם אתה אוהב רוק?" מאותה שאלה נקבל רק "כן" או "לא". מצד שני, אם נשאל "איזה סוג של מוזיקה אתה אוהב?", לשני יהיו הרבה יותר אפשרויות להתרחב ולספר לנו על טעמם, וזו מטרתנו.
באופן כללי, סקרים וכמובן תלוי בנושא, הם אלה שמציעים אותנו ושואלים שאלות הדורשות מאיתנו תשובה תמציתית ביותר, רק כן או לא כפי שאמרנו לעיל, אם כי כמובן יש יוצאים מן הכלל. אלו השאלות ה"סגורות ", כאשר אין צורך לשואל שנסביר את טעמנו, דעותינו או דעותינו.
בינתיים, למשל, במבחני מכללות או בחינות גמר באוניברסיטה, במיוחד בנושאים כמו היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכו '. בדרך כלל נדרש התפתחות משמעותית של התגובה. למשל, אם אתה שואל על המהפכה הצרפתית, אתה לא רק מבקש לציין את השנה או את המקום בו התרחשה, אלא גם הסבר על ההקשר והגורמים שהפעילו אותו.
כמו כן, ובניגוד לאופן הערכה זה, לעתים קרובות אנו מוצאים אחרים שבהם השאלה מלווה גם בתשובות אפשריות שמהן יש לבחור את הנכונה (אפשרויות רבות).
בסקרים, למשל, שנמצאים בשימוש נרחב במחקרי שוק כדי לגלות את הרגלי הצרכן, העמדות או הפעולות שלנו, שאלת שאלות היא תהליך שלם. בין אם אתם שואלים שאלות "פתוחות" או "סגורות", יהיה תלוי בכמות הזמן שלוקח לעיבוד התשובות של כל הנשאלים לאחר מכן. במקרים אלה, כמובן, השאלות הסגורות הן הרבה יותר תמציתיות, וניתן לבצע מהם סטטיסטיקה או אחוזים על סמך כמה אנשים ענו "כן", כמה ענו "לא", או מי במקום זאת הם הוחלטו באמצעות אפשרות "לא יודע / לא עונה". מצד שני, שאלות פתוחות, בהיותן הרבה יותר חופשיות למענה על המשיב, יהפכו את עבודת הטבלאות (כאשר הנתונים שנזרקו מוקלטים) למשימה קצת יותר קשה, מכיוון שהתשובות יהיו מגוונות הרבה יותר.
מצד שני, במקרה של חקירה משטרתית או, אם לא, חקירה עיתונאית, כדי להצליח בשניהם, יידרש תחום של מה שמכונה "שאלת חקירה". במקרים אלה, חיוני וחיוני ביותר להשיג הצלחה בחקירה (ולפני שישב מול האדם שייחקר, המהווה קטע מהותי בחקירה הנדונה), ניסוח ברור ותמציתי שאלות המובילות ישירות לתשובה, אשר בוודאי תהיה המקום בו החוקר הציג את ענייןו מראש. התפקידים העיקריים של זה יהיו הבהרת רעיונות, תחמת היקף החקירה והנחייתו אל הצד אותו החוקר רוצה.
בפעילות עיתונאית משתמשים בסדרת אסטרטגיות למיסוד חקירה. לדוגמא, בראיונות לעתים קרובות עיתונאים מרכיבים מדריך שאלה מראש כדי להנחות את השיחה עם המרואיין. במהלך השיחה ניתן להוסיף אחרים, או שלפעמים אותו מרואיין עונה על שאלה שחשבנו, מבלי שנשאל במפורש. במקרה של החדשות, יש לנו סדרה של שאלות בסיסיות, שיכולות להנחות אותנו בהרכבה או בכתיבת טקסט חדשותי, לנוכח אירוע מסוים שעלינו לדווח עליו, עלינו לענות על שאלות כמו מה? איפה? איך?, מתי?, מי? ובגלל? אם בטקסט חדשותי נוכל לענות במפורש על שש השאלות הללו, נוכל לתקשר או לדווח בצורה נכונה (עם נתונים מלאים) על האירוע המדווח.
