הגדרת שיטה אמפירית אנליטית
מחקר מדעי הוא נדבך חיוני בפיתוח הידע המאפשר גילוי חדש. השיטה אמפירי-אנליטי זוהי שיטת תצפית המשמשת להעמקת חקר התופעות, היכולת לבסס חוקים כלליים המבוססים על הקשר הקיים בין סיבה לתוצאה בהקשר נתון.
ניסיון וצורות ידע
ניתוח סטטיסטי נמצא בשימוש נרחב גם בענף מדעי החברה. במשך מאות רבות נחשבה הפילוסופיה לחוכמה הראשונה, למדע החשוב ביותר. אחד הפילוסופים המפוארים ביותר של יוון העתיקה, אריסטו, הסביר את ערך הניסיון המעשי בידיעת המציאות.
שיטה לקביעת היתכנותה של השערה
מהתצפית על ניסיון, ניתן להסיק על ידי ניתוח הנתונים שנאספו באמצעות תצפית. השיטה האמפירית-אנליטית מתייחסת למציאות העובדות הנצפות, ניתנות לכימות ומדידה. זו שיטה המנוגדת את ההשערות שלך בצורה קפדנית באמצעות ההפגנה המדעית שקובעת אם ההשערה האמורה היא נכונה או שקרית. כדי לאמת את ההשערה או להפריך אותה, נערכים ניסויים שונים.
שילוב מידע חדש לחיזוק מחקרים על תרחישים המשתנים עם הזמן והמגמות
עם זאת, יש לציין שמדובר בצורת ידע מַדָעִי כלומר בשילוב מתמיד של נתונים חדשים. מחקר שנערך לאחרונה מבוסס על אמיתות שהושגו בעבר, ולכן ההיסטוריה של הידע הופכת לסכום של תרומות שיצרו מחברים שונים.
שיטה אנליטית אמפירית מתחילה בזיהוי בעיה, ואז מציגה השערה ומבצעת את ניתוחה
התהליך המתבצע בשיטה האמפירית האנליטית הוא: ראשית, הגדרת בעיה.
לאחר מכן, א הַשׁעָרָה של עבודה שהיא הבסיס בחקירה. באמצעות ניסויים שונים, נותחו את התוצאות וקשורות להשערה האמורה. השיטה האנליטית האמפירית מוערכת בזכות קפדנותה ואובייקטיביותה ככל שהיא מבוססת על נתונים הניתנים לאימות.
מגבלות השיטה האנליטית האמפירית
עם זאת, לא ניתן להחיל את שיטת הניתוח האמפירי על אף מושא מחקר, אך יש לה גם גבולות. לדוגמא, לא ניתן להחיל קריטריון וודאות זה על חקר נושאים אנושיים כמו קיום הנשמה, קיום האל או חיים לאחר המוות. ויש מציאויות שאינן ניתנות לצפייה. לדוגמא, לא ניתן למדוד אהבה כמשוואה מתמטית ולא ניתן לתאר את היקום הפנימי של בן אנוש (אשליה, תקווה, חיבה ...) בדרך של משוואה מדעית.
