הגדרת שפת גוף

ניתן להגדיר תקשורת כאינטראקציה בין שני אנשים או יותר, במטרה לחלוק משמעות. החל מנקודת הנחה שהכל מתקשר, אנו יכולים לומר שבני אדם מסוגלים לשלוח מספר רב של הודעות מבלי להשתמש במילים, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא. שפת גוף, אם כן, היא ה יכולת להעביר מידע דרך גופנו. זה חושף לחלוטין את התחושות שלנו ואת התפיסה שיש לנו לגבי בן שיחנו.

נקרא גם בשם התנהגות קינזית או קינזית, שפת גוף עוסקת בחקר ההתייחסויות האקספרסיביות והתקשורתיות שמציגות תנועות גופנו וגם באותן מחוות מודעות, לא מודעות או סומטוגניות שלמדנו, בין אם הן לא בעל פה, חזותי, מישוש או שמיעתי.

הגוף שלנו משדר את מה שהמילים לא יכולות לומר

תקשורת לא מילולית היא חלק בלתי נפרד מההודעה המועברת, ולעיתים יכולה להיות המסר עצמו. מומחים רבים טוענים שרוב המידע שאנו מעבדים אינו נובע ממילים, אלא מהתנהגויות, במיוחד כאלה המקושרות לרגשות.

לדברי פרופסור אלברט מהראביאן, שהיה חלוץ בהבנת התקשורת האנושית מאז שנות השישים, 7% ממשמעות המסר היא המילים, 38% תואמים את האופן בו נאמרים (הטון והניואנסים) והנותרים 55 % היא שפה לא מילולית.

שפה לא מילולית כוללת מחוות, מחוות, יציבה, הבעות פנים וקשר עין, אך לא רק זאת. ההתנהלות שלנו, הלבוש, ההיגיינה האישית, טיפוח השיער והאביזרים שלנו הם גם חלק ממנה. כמו כן, המרחב הפיזי סביבנו מביא משמעות רבה למסר שלנו.

לדוגמא, אותן תנועות בגופנו המופיעות לבקשת מצגת או שיחה בעל פה, פעמים רבות יכולות להיות להן כוונה ספציפית או להופיע בצורה לא מתוכננת ואז זה באופן כללי חקר שפת הגוף. אם אנו לא מרוצים מכיוון שמישהו איחר לפגישה, פעמים רבות, להביע זאת במקום להביע זאת במילים, מקובל שהזרוע הנושאת את השעון מרימה ומציינת אותה לאחרים עם מכה מצב של אי הסכמה להגעתך המאוחרת.

המחוות הם ללא ספק אחד המשאבים הקיימים ביותר בשפת הגוף מכיוון שהם כוללים תנועה של חלק כלשהו בגופנו, במפרקים, בשרירי הזרועות, בידיים, בראש, כדי להביע תחושה או תחושה לגבי משהו או מישהו ויש להם את המשימה של להפגין אישור או דחייה כלפיהם.

מצד שני, תמצאו הבעת פנים, משאב אחר לשפת גוף שאיתו נוכל לתקשר רגשות ומצבי רוח מול אירועים או אנשים. בדרך כלל משתמשים בו כדי להדגיש את תוכן ההודעה המדוברת. עד כדי כך שאיתו נוכל להפגין מחלוקת, תשומת לב לבן שיחו, נזיפה, בין היתר.

המראה גם לצידו ישנה חשיבות בלעדית שכן היא מספקת לנו מידע על מעמדו של בן שיחו, בין היתר. לפיכך, אם האישונים מתרחבים האדם יתעניין בשיחה, אם הוא מהבהב הרבה בשנייה זה יראה לנו את חוסר הנוחות שהוא מרגיש, אם מישהו ימנע מקשר עין ישיר זה בגלל שהוא בדרך כלל מסתיר משהו.

לא להזכיר החיוך, שהיא הדרך העיקרית להצביע עם הגוף על האושר שיש לאדם כתוצאה ממשהו.

קוד תקשורת אוניברסלי

בדרך כלל נדונה הדרך בה התרבויות השונות בעולם מתקשרות זו עם זו. הפסיכולוג פול אקמן, מומחה להבעות פנים בפנים, הוכיח כי כמה אלמנטים בסיסיים של שפת הגוף הם אוניברסליים ולכן כולנו מסוגלים לזהות אותם באופן אינטואיטיבי. הוא מבטיח כי כל בני האדם חולקים את אותו קוד תקשורת בכל הנוגע לשבעת הרגשות הבסיסיים: שמחה, למשל בלידת ילד, כעס, כשאולי לא ניתן להשיג את הרצוי, עצב, כאשר אנו נלחמים עם אהוב אחד, סלידה, זלזול, פחד, לאחר צפייה בסרט אימה והפתעה, כזה יכול להיות המקרה עם התגובה ליום הולדתו של אחד המאורגן בסתר.

מצד שני, המחוות המעודנות ביותר יכולות להשתנות במקומות שונים בעולם ויש ללמוד או לשנות אותן באמצעות התבוננות לא מודעת בסביבה, למשל מחוות המצביעות על 'כן' ו'לא '.

שפת גוף חשובה בתקשורת אחת לאחת, והיא יכולה להיות חשובה עוד יותר באינטראקציה קבוצתית, מכיוון שגם אם רק אדם אחד מדבר, כל אדם מקרין בגופו את מה שהוא מרגיש או חושב באותו הרגע. ככל שהקבוצה גדולה יותר, כך תהיה השפעה גדולה יותר לכלי התקשורת הזה.

אין שאלה לגבי הרלוונטיות של שפת הגוף. כולנו אוהבים לנתח אחרים ואנחנו פסיכולוגים חובבים, באופן כי אנחנו צריכים להיות. אם נלמד להתבונן בקפידה על בן שיחו כדי לנסות להבין טוב יותר מה הוא באמת אומר ואומר, נגיע לרמת תקשורת טובה יותר.

צילום: iStock - Squaredpixels


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found