הגדרת כבוד
למרות שאין הגדרה ספציפית, במשפט למשל, כדי לתאר מהי ה- אני מכבד, זה יכול להיות מוגדר כ השיקול שניתן או יש לאדם, לקבוצה, לעמותה, למוסד, בין היתר, לערכים שהם מייצגים או למסלול השנים התומכות בהם. במקרה של אנשים מבוגרים, שכבר חצו את מחסום שבעים שנה או של הצעירים ביותר, קיימת מוסכמה חברתית שתיתן להם התחשבות מיוחדת, למשל, חובה מוסרית להכיר בהם ולהקצות להם מקומות. בסוכנויות או תחבורה ציבורית.
גישה המשקפת את מי שאנחנו
אבל בנוסף, ה כבוד הוא יחס לחיים המרמז על קבלה והבנת האחר גם כאשר דרכם לבטא את עצמם ומחשבותיהם ממוקמת על המדרכה מול שלנו. לא בגלל שאני חושב אחרת מאוד ממני, האם עלי לשקול אותו אדם טועה, להעניש אותו בבוז ובאדישות, ולכן לא לזלזל בו.
חשיבות הכבוד בחברה, עמוד התווך של הדמוקרטיה
כל מי שחי בחברה מאורגנת ומתורבתת חייב להבין את הנחת היסוד הזו של חיי החברה, שהיא ללמוד לכבד את הדעה ההפוכה של האחר, כי למרבה הצער, אם לא מכבדים את השאלה הזו, הייתי אומר, כמעט חיוני ההתפתחות והתפקוד הטוב של הקהילה, בסופו של דבר היא תיפול למצבים חשוכים כמו אלה שחייבים להתמודד עם מי שחי במדינות בהן כבוד לדמוקרטיה, חופש העיתונות והמחשבה הם שם נרדף למילים רעות.
ואמנם, מושגי הכבוד והסובלנות נראים רלוונטיים רק במדינות דמוקרטיות, ובאופן ספציפי יותר במדינות רפובליקניות, בהן שוויון בפני החוק מעוגן במתחם היסודי של דו-קיום. כתוצאה מכך, כל אחד מתושבי מדינות אלה נהנה מאותה רמה של כבוד למוסדות ובדרך זו הם מבטיחים שמירה נכונה על זכויות רבות הנובעות, בדיוק, ממושג הכבוד.
תפקיד ההורים והמורים בהוראת כבוד
מכיוון שאדם לא נולד עם כבוד בוורידים, יהיה צורך בהורים בבית ובמורים בבית הספר שילמדו ילדים מהי כבוד מהשנים הראשונות ויעודדו אותם. הנחת היסוד הזו, שנראית כמעט מובנת מאליה, לא תמיד ברורה; בנסיבות בהן אובד הכבוד לסמכות ההורים או מחנכי בית הספר, ההתקנה של חוסר הבנה על ידי אחרים והיעלמות הסובלנות עשויה להיות דבר שבשגרה ולהביא לחיבה אמיתית של הילד. לכן כבוד אינו מרכיב מינורי בבית הספר, אלא הוא חלק מלימוד חיוני לחיי היומיום של מבוגרים בעתיד.
כבוד כדיכוי על בסיס פחד או איום
בינתיים, כבוד יכול להתבסס על בסיס של סכנה, פחד או איום, שאין שום קשר להכרה בערך של מישהו. באופן כללי, מצב זה יכול להתרחש ולהתבונן אצל אנשים אלה שמתהדרים ודורשים מהסובבים אותם לעמוד בעקרונות נוקשים, באמצעות חינוך או בפשטות ובפשטות, להשיג כבוד זה באמצעות כניעה ואלימות.
כאשר למעשה ניתן להתווכח על עקרונות נוקשים אלה, נחשף כי הכבוד שנוצר הוא למעשה דיכוי אמיתי, בו לא רק שאין צמיחה של האנשים המרכיבים אותה חברה או קבוצה אנושית, אלא שישנן השפעות מזיקות הן -נקרא "מכובד" כמו גם אלו המדוכאים. לכן, אין לבלבל בין כבוד אמיתי לבין הטלת תקנות לא הוגנות ואסימטריות המובילות רק לתוצאות מזיקות.
