הגדרה של קיבה
הקיבה היא רקמת שרירים מורכבת שנמצאת בכל היונקים ובעלי חיים אחרים שתפקידם העיקרי הוא לעכל ולעבד מזונות שונים כדי להמיר אותם לחומרים מזינים או חומר חד פעמי. במקרה של בני אדם, הקיבה נמצאת בחלל הבטן והיא אחד האיברים הגדולים ביותר, ואף יכולה להיות גדולה יותר מכיוון שרקמתה אלסטית בניגוד לאיברים אחרים. לקיבה צורה לא סדירה, הדומה לזו של שקית והיא ממוקמת בין הוושט למעי הדק.
מערכת העיכול כוללת איברים רבים, כולם ממלאים תפקידים חשובים לא פחות שכן בהיעדר או סיבוכים של אחד מהם האדם מיד מציג אי נוחות. הקיבה היא, עם זאת, היסוד העיקרי של מערכת העיכול המורכבת כולה מאחר והיא מתחילה בה תהליכי העיכול. הקיבה מחולקת למספר חלקים לפי סוג התפקוד המבוצע בכל אחד מהם: הראשון ומיד אחרי הוושט הוא הקרדיה, ואז הפודוס, הגוף המרכזי, האנטרום, הפילורוס ותריסריון, שהוא הסופי. קטע שמתחבר למעי הדק.
הקיבה חיונית בתהליך העיכול משתי סיבות בסיסיות: ראשית, משום שהחלל הוא המשמש כמאגר או מאגר לכל המזון שיעובד אחר כך. בעוד ששאר האיברים הם רקמות להעברה או למחזור של עניין זה, הקיבה היא היחידה בה היא נשארת. כאן נכנסת הסיבה השנייה: הקיבה, בנוסף להיותה הפיקדון, היא גם האיבר שמבצע את החלק החשוב ביותר בהפיכת מה שהיה בעבר מזון לחומרים מזינים שניתן להטמיע אחר כך בגוף או להשליכו. לפיכך, הקיבה משאירה את חומר המזון מוכן למחזור ללא קושי גדול דרך המעי או להשליך מאוחר יותר.
